ב1967 פרצה מלחמת ששת הימים. חברי להקת ענבל התפזרו לבתיהם וגם דודה לאה חזרה לבית הוריה במושב קדימה. דוד רמי התגייס למלחמה והיה בין הצנחנים ששיחררו את ירושלים. דודה לאה מספרת: " במשך שבוע ימים לא שמענו ממנו דבר. אמא שהייתה בחודשי הריון אחרונים עם אחותינו דקלה מאוד דאגה.כולנו היינו בחרדות , מאחר ולא היה בתקופה ההיא מכשירים ניידים ולא היתה יכולת ליצור קשר . לא ידענו באיזה יחידה הוא משרת והיכן הוא נמצא. בוקר אחד שמענו ברדיו את תקיעת השופר של הרב גורן בכותל והתבשרנו על כך שירושלים שוחררה.
כמה זמן לאחר מכן, התקשרה אלי מנהלת להקת ענבל- שרה לוי תנאי וביקשה להגיע דחוף לסטודיו בתל אביב, מאחר והלהקה עולה לירושלים להופיע מול הצנחנים שכבשו את הכותל. לאורך כל הנסיעה מתל אביב לירושלים ראינו חיילים, ואני בליבי חשבתי אולי אצליח לפגוש את אחי רמי. הקשר עימו ניתק ברגע שגוייס למלחמה, ולא היה לנו מושג היכן הוא נמצא. הגענו לירושלים והתמקמנו לצד הבמה עליה אנו אמורים להופיע.
כמה דקות לפני העלייה לבמה פניתי למנחה הערב וביקשתי ממנו לשאול ברמקול האם נמצא בין החיילים בחור בשם רמי אברהם, כי אחותו מחפשת אותו. אני מעבירה את מבטי על גדוד החיילים המאובקים והעייפים שיושב מולי, ולפתע כמו מתוך חלום אני רואה מישהו קם והולך לקראתי. זה היה אחי. פרצתי בבכי וחיבקתי אותו חיבוק ענק, כשברקע כל החיילים צועקים "הידד".
באותו ערב חזרתי הביתה ובישרתי לאימי ולשאר בני המשפחה את הבשורה המשמחת שרמי חי והוא היה בין הצנחנים שכבשו את הכותל בירושלים". עם תום המלחמה נולדה דודה דקלה- בת הזקונים במשפחת אברהם.
כמה דקות לפני העלייה לבמה פניתי למנחה הערב וביקשתי ממנו לשאול ברמקול האם נמצא בין החיילים בחור בשם רמי אברהם, כי אחותו מחפשת אותו. אני מעבירה את מבטי על גדוד החיילים המאובקים והעייפים שיושב מולי, ולפתע כמו מתוך חלום אני רואה מישהו קם והולך לקראתי. זה היה אחי. פרצתי בבכי וחיבקתי אותו חיבוק ענק, כשברקע כל החיילים צועקים "הידד".
באותו ערב חזרתי הביתה ובישרתי לאימי ולשאר בני המשפחה את הבשורה המשמחת שרמי חי והוא היה בין הצנחנים שכבשו את הכותל בירושלים". עם תום המלחמה נולדה דודה דקלה- בת הזקונים במשפחת אברהם.
במהלך התקופה שלאה רקדה בענבל היא הכירה את יהודה נחום. בשנת 1971 הם התחתנו. בשנה זו נולד בנה אנוש. ב1973 בגיל 32 דודה לאה התגרשה.
להקת ענבל זכתה להערכה רבה בארץ ובעולם. הלהקה התאפיינה בסגנון מחול תימני אתני שינק מהשורשים הארץ ישראליים. בניהולה של היוצרת שרה לוי תנאי הופיעו בכוריאוגראפיות : "שבת שלום" מגילת רות", ורד בר" , מזמור לדוד, "שירת דבורה" ועוד. הם גם הופיעו במחזות זמר כמו "המלך ואני" בהפקתו של המפיק גודיק.
בשנת 1972 החליטה דודה לאה לעזוב את להקת "ענבל" . בשלב זה של חייה היא הרגישה כי מיצתה את הסגנון שנרקד בלהקת "ענבל", והיא חיפשה להתפתח מקצועית באפיקים נוספים. היא החלה להשתתף בהצגות ומופעים באופן עצמאי, כשהיא שרה רוקדת ומשחקת.
בין ההצגות שהשתתפה הייתה הצגת הילדים המפורסמת של של תאטרון אורנה פורת לילדים "בת המלך". במקביל החלה ללמד בבית הספר למשחק "בית צבי" .
בשנת 1972 הצטרפה ללהקת המחול "בת שבע". מנהל הלהקה היה קאי לוטמן. (הוא ראה את דודה לאה לראשונה בשבדיה באחת מההופעות שהיו ללהקת "ענבל". כשהגיע לעבוד בארץ עם להקת "בת שבע" ביקש מלאה להצטרף ללהקה).
עם המעבר ללהקת "בת שבע" דודה לאה נחשפה לסגנון מחול מודרני. עבורה זו הייתה התנסות חדשה, שדרשה ממנה לגלות יכולות תנועתיות חדשות.
בין אנשי המחול המפורסמים עימם היא זכתה לעבוד היו: גרטרוד קראוס, מרתה גראהם, רות האריס, דונלד מקיי .
דודה לאה רקדה בלהקת בת שבע 8 שנים. ב1980 מנהלת להקת "ענבל" שרה לוי תנאי הזמינה אותה ליצור כוריאוגראפיה ללהקה ואף לנהל עימה את הלהקה.
בשנת 1982 דודה לאה קיבלה מלגה מיוחדת ממשלת ארה"ב ללמד באוניברסיטאות . המלגה ניתנה לה בהיותה אומן יוצר המחבר בין השורשים התימניים ( שירה ומחול) לבין עולם החדש המחול המודרני . בין העבר וההווה. בין השירה והמחול התימניים שינקה בבית, לתרבות המערבית אותה רקדה בלהקת "בת שבע". היא נסעה יחד עם בנה אנוש לארה"ב, ולימדה שם בשלוש אוניברסיטאות:מינאפוליס, נורטפילד וטווינסיטי.
לאה מספרת: "לימדתי שם טכניקת מחול שמשלבת את המחול התימני עם המחול המודרני. בניתי כוריאוגרפיות עם התלמידים על נושאים אמריקאים, כשהמוסיקה נוגנה על ידי התזמורות של האוניברסיטאות. השתמשתי ביוצרים ישראלים ששאבו את ההשראה ליצירתם מהמוסיקה התימנית כמו: מרדכי סתר, צבי אבני, פאול בין חיים".
לאחר שנת העבודה בארה"ב דודה לאה חזרה לישראל והחליטה לקדם את הרעיון של שילוב מגמות אומנות בבתי ספר ברחבי הארץ ( רעיון ששאבה מבתי הספר בארה"ב). היא הציעה את הפרוייקט במשרד החינוך. בתקופה זו תיכון "אלון" ברמת השרון היה בשלבי הקמה, וביחד עם שלום חרמון מי שהיה אחראי על המחול במשרד החינוך הקימה את מגמת המחול בתיכון "אלון" (שהפך לתיכון אומנויות).
בכל התקופה הזו, במקביל להיותה רכזת מגמת המחול בתיכון דודה לאה עסקה ברבדים נוספים באומנות: שיחקה בהצגות תאטרון ( "חתונת הדמים" בהבימה) חיברה כוריאוגראפיות להצגות שונות בתאטרון הקאמרי , באר שבע והבימה. היא שרה והקימה קבוצת מחול בשם "טעם אישי", עימה הופיעה ברחבי הארץ.
אחד הפרויקטים המעניינים שדודה לאה היתה שותפה בו הוא המופע "שתי וערב" שנוצר ב1980 . זה היה מפגש בין המוסיקה התימנית למוסיקת הג'ז האמריקאית בסגנון ניו אורלינס. במופע דודה לאה שיתפה פעולה עם תזמורת ג'ז שנקראת "הצד האחר". במופע השתתפה גם דודה חפציבה (אחות של אמא). דודה חפציבה רקדה ודודה לאה שרה.אמא סיפרה לי שב1990 גם היא הופיעה עם דודה לאה כרקדנית במחזמר שנקרא "המלך ואני".
דודה לאה המשיכה לחקור את השירה התימנית , ובשנת 1995 יצרה דיסק בשם "נווה מדבר". הדיסק יצא לאור בשיתוף עם בית התפוצות, עמותת אעלה בתמר והמוסיקולוג אבנר בהט. הדיסק משלב שירה תימנית מקורית ושירי יוצרים ישראלים כמו שרה לוי תנאי, עובדיה טוביה, יינון נאמן, ידידיה אדמון.
לאה מספרת על הפרוייקט הזה: " אימא שלי (סבתא שמעה) כל השנים נהגה לשיר, לחבר טקסטים ולחנים. אני הצלחתי לאסוף ממנה מספר לא מבוטל של שירים תימניים ביניהם שירי עבודה, שירי משחק, שירי טקסים (כמו לידה , חתונה). אימא הייתה במקצועה גם מקוננת . תפקיד המקוננות בתימן היה להגיע לטקסי האבל ולשיר שירים עצובים על המת ובכך לגרום למתאבלים לבכות. כמובן שהיא לא למדה זאת בשום בית ספר . הקהילה העניקה לה את התפקיד מאחר והיא הייתה מאוד מוכשרת והצליחה לגרום לכל האנשים בהלוויות או בשבעה לבכות. יזמתי מפגשים עם אימא ועם חברותיה התימניות והחומרים התימניים שהם חשפו בפני היו לי למקור השראה ליצירת הדיסק. לאחר הפקת הדיסק לקחתי את החומרים ששאבתי מהן ועיבדתי אותם לסדנאות, אותן אני מעבירה בסמינרים בבתי ספר ובמכללות כמו סמינר הקיבוצים, מכללת לוינסקי ועוד.. ".
דודה לאה ממשיכה להופיע ברחבי הארץ בהרכבים מוזיקאליים שונים, ומשלבת מוסיקה ישראלית אומנותית עם מוסיקה פופולארית. בין היוצרים עימם שיתפה פעולה היו: יוני רכטר , יהודית רביץ, נעמי פולני, מנחם ויזנבר,משה זורמן, רפי קדיזון, גיל אלדמע ודן אלמגור .
אנוש אברהם נחום- בנה של דודה לאה עוסק אף הוא בשירה ובמחול. הוא כותב ומלחין שירים, ואף מופיע עם אימו בפרויקטים אומנותיים שונים .
אנוש אברהם נחום- בנה של דודה לאה עוסק אף הוא בשירה ובמחול. הוא כותב ומלחין שירים, ואף מופיע עם אימו בפרויקטים אומנותיים שונים .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה